עדויות אישיות

מבט מהיר על שיטת רביב ! מחקר ! עדויות אישיות ! צור קשר !

מכתבי ההמלצה הבאים מגיעים ממטופלים מבלי שנתבקשו לכך, בני משפחה של יחידים בעלי קשיי למידה ואנשים אשר עבדו עם שיטת רביב. המשוב שוחזר בתרגום במקרים רבים, ושינינו שמות בכדי להגן על זהות היחיד.
יש לנו אין ספור מכתבים ואם תרצו לעיין בהם אנא צרוקשר .
או טלפנו: 705-708-700-1.

מכתב של אם

"הייתי רוצה להודות לכם שוב. עברו 18 חודשים מאז שבני ג'ון סיים את התכנית שלכם. כפי שאתם זוכרים, כאשר הגענו לראשונה, ג'ון היה בן 16 ולמד ביחידה לחינוך מיוחד, היכן שלמד כל שנות בית ספר כנער עם דיסלקציה חריפה, דיסגרפיה, וADD ואשר השתמש בריטלין 8 שנים. אני שמחה לעדכן אותכם כי בעקבות תכנית רביב, מורתו הבחינה בהתקדמותו והעבירה אותו לכיתה רגילה בה סיים זה עתה את כל בחינות הבגרות!! (חוץ ממתמטיקה, אותה מתכוון לעשות במהלך שירותו הצבאי). הוא אפילו התקבל לחיל הים – ליחידה המיוחדת עליה חלם! והכי חשוב, הוא קבל בחזרה את בטחונו העצמי, יש לו עכשיו חיי חברה ( לא היו לו חברים קודם), יש לו גם חברה!"

אמא של ג'ון

סיפורו של דויד

דויד הגיע להרצאה של נילי כשהיה בן 52, לאחר שסבל מצורה אובססיבית-קומפולסיבית של ADD כל חייו. זה השפיע על כל תחומי החיים וגרם לסבל ניכר, במיוחד במערכות יחסים אישיות ובעבודה. על אף שהנו אינטליגנטי ומיומן, הוא לא הצליח להחזיק בעבודה יותר ממספר חודשים, ונאבק באופן תמידי בחוסר ארגון, סחבת, אימפולסיביות, התקפי זעם ודיכאון.
דויד שקד במלאכת ביצוע התרגילים. למד להיות יותר "מסודר", ומאוחר יותר למד לשלוט על ניהול זמן. המפתח לשימור וגיבוש מצב זה, במקרה של דויד, היה להמשיך לעשות את הליכת דפוס- 8 ולהשתמש בתרגילי נשימה באופן שגרתי. דויד מצא עבודה יציבה המשלמת היטב ונהנה ממנה,בפעם הראשונה בחייו. שנה לאחר מכן, דויד עדיין עסק באותה עבודה.
"דויד הופך לאדם אחר בתכלית כשהוא עושה את התרגילים השגרתיים. היינו ממליצים על השיטה לכל אחד הסובל מADD ומקשיי למידה."
מרתה,
אשתו של דויד.

סיפור הצלחה בכפר הנוער "נירים".

כשהקמנו את כפר הנוער "נירים", הצבנו בפנינו מטרה שאפתנית להגיש את כל הנערים בכפר לבגרות עיונית מלאה.הנ שנמצאים אצלנו הגיעו אלינו אחרי שנפלטו ממספר רב של מוסדות חינוך, עם פערים לימודיים עצומים ועם רקע אישי מורכב וכאוב. רוב הנערים נמצאים בכפר כחלופת מעצר, תחת צו בית משפט וכמוצא אחרון לפני מוסד נעול. עד שהגיעו אלינו, היו רק מעטים שהאמינו שניתן לגשר על הפערים, שניתן להוביל את הנערים להשיגיות לימודית ואישית.
אנחנו מעריכים ש-70% מהנערים מאובחנים או יאובחנו בעתיד כבעלי לקויות למידה. המערכת המסורתית מתמודדת עם בעיות אלה באמצעות "הקלות" (יש לומר התאמות), ובאמצעות הקניית אסטרטגיות למידה (הוראה מתקנת), שעוקפות את הבעיה ונותנות בידי התלמיד מיומנויות שמסייעות לו להתמודד עם השלכות לקויות הלמידה.
צוות בית הספר הבין שהתמודדות עם נושא לקויות הלמידה מחייב התייחסות מקצועית, חדשנית ולא מקובעת. לאחר חריש עמוק שעשינו בתחום לקויות הלמידה בארץ, פנינו למכון "רביב" על מנת שיסייע בידנו לטפל ולמזער את השפעות לקויות הלימודים על תלמידים בבית הספר .
התכנית פועלת כיום בבית הספר כחמישה חודשים. פעמיים בשבוע הגעתם ממרכז הארץ על מנת לתרגל באופן אישי כל אחד מ-20 חניכי הקבוצה, ואנו הקצינו אנשי צוות שיתרגלו את השיטה בשעות אחר הצהריים. התוצאות מדברות בעד עצמן. כשישה נערים מדווחים על שיפור עצום ביכולת הריכוז, בשטף הקריאה ובטכניקות שינון וזיכרון.נערים אלה משייכים את השינוי שחל בהם בחמישה החודשים האחרונים בתחום זה בתרגול של שיטת רביב. נערים אלה מתרגלים את כלי השיטה (שעון, שמיניות, נשימות) לפני כניסה למבחנים (מתכונות ובגרויות) ובכל צומת שמחייבת ריכוז ויכולת התמדה .
נערים אחרים "מצביעים ברגליים" ומתחברים לשיטה, ובעיקר אליכם, רוני וברק.
תרומתכם להצלחת הפרויקט היא עצומה. הסיפור האישי שכל אחד מכם מביא, מאפשר לכל נער לקוי למידה להזדהות אתכם ולראות למולו סיפור הצלחה, סיפור של התמודדות והגעה להישגים. אתם מביאים למפגש הפרטני סובלנות, חום ואמונה ביכולות של הנער, גם אם הוא במצב לא פשוט בתחומים אחרים בכפר. חלק מהנערים רואים בכם כתובת , אוזן קשבת ומקום של רוגע בשגרת היום-יום .
אנו מודים לכם על תרומתכם הייחודית לרוח הכפר, ועל שותפתכם האמיצה במשפחת "נירים" המורחבת. אנו שמחים על ההזדמנות שנקרתה בידינו להמשיך ולעבוד אתכם גם בשנה הבאה עם מחזור ב' של נירים.
שלכם בידידות ובערכה
גיל חדש
מנהלביתהספר

מכתבו של רופא:

לכל המעונין,

הנדון: שיטת רביב

מתוך היכרותי עם שיטת רביב, ברצוני להמליץ עליה בחום לטיפול בבעיות של לקויות למידה, הפרעות ריכוז וקשב בילדים ובמבוגרים.
מתוך ניסיוני ומעקב אחרי מטופלים בשיטה, נוכחתי ששיטה זו יעילה מאוד בתיקון הפרעות אלה. בעיקר חשובה העובדה שלעתים קרובות ניתן בעזרת תרגול בשיטה לרפא את הבעיה ובכך להימנע מטיפול בתרופות כמו ריטלין, שאינו מרפא אלא מהווה טיפול סימפטומטי בלבד.
במעקב אחרי ילדים שתרגלו את שיטת רביב, ראיתי שיפור רב בהתנהגותם ובהישגיהם. ציוניהם בביה"ס השתפרו, המעורבות החברתית גברה וחל שיפור בדימוי העצמי שלהם. אני כרופא, מלווה את המטופלים בשיטת רביב בייעוץ תזונתי. לתזונה יש חשיבות רבה לטיפול במקרים אלה והשילוב של שיטת רביב עם הוראות תזונתיות גורם לשיפור נוסף בתוצאות הטיפול .
ישנה חשיבות רבה לכך ששיטת רביב תונהג כשיטה טיפולית בבתי הספר בילדים עם לקויות למידה ובכך תפתור חלק מהקשיים שישנם לילדים אלה.

ב כ ב ו ד ר ב
ד"ר א. כ ש ר
13 נובמבר 2002

מכתבו של חוקר / מרצה באוניברסיטה

22 נובמבר, 2002 נילי יקרה ,
אשתי ואני יצרנו קשר אתך לאחר שקראנו מאמר על שיטת רביב. היינו מודעים לסמפטומים השונים של ADD שאפיינו אותי: ביניהם קשיים בהקשבה ובמיקוד וריכוז החשיבה, תחושה של חוסר יעילות בפעולותיי (במיוחד האינטלקטואליות), תחושה של השקעות ומאמצים גדולים יחסית לתוצאות וההישגים, וסמפטומים אחרים. בקשנו לברר אם שיטת רביב תוכל לסייע לנו להתמודד עם התופעות והמאפיינים הללו שהפכו לקשיים קיומיים עבורי, ומעמסה לתקשורת בחיינו המשותפים.
השיחות שקיימת אתנו הפכו לחוויה מרתקת ומהנה. תרגילי הנשימה (שקיבלו אצלנו גוון של מדיטציה), התרגילים להגברת הריכוז והחיוניות, ותרגילי ה"הליכה האין סופית", הפכו אצלנו ללחם חוק והשפיעו במהירות ובמידה ניכרת. הדבר התבטא בשורה של השפעות פיזיולוגיות –בריאותיות (ירידת לחץ הדם שלי, פרמטרים שונים של בדיקות הדם שלי שהשתפרו לראשונה מזה שנים,איכות השינה של אשתי ועוד), ונפשיות (תחושה כללית של אשתי ושלי למתח וחרדה פחותים בהקשר לפעולות שונות שאנו עושים ולאיכות התקשורת שלנו).
השיחות אתך והתוצאות המרשימות של התרגילים שהצעת,יצרו אצלנו עניין רב בשיטת רביב ורצון לסייע לשילובה ויישומה במסגרות טיפוליות נוספות שלהם שיטת רביב תוכל לתרום במיוחד על ידי הפחתת מתח אצל המטופלים.

בתודה ובברכה
פרופ' ד. גרין.

מכתב המלצה של מנהלת בית ספר

"אנו רואים בשיטת רביב דרך מצוינת וחדשה לטיפול בקשיי למידה וכבר היום, לאחר חודשיים של טיפול באחת התלמידותנו , אנו עדים לפריחה ושיפור בילדה. ילדה זו התנסתה בכל שיטות הטיפול הידועות לנו בתחום ההוראה המתקנת ולא ראינו שום שיפור במשך שנים. אנו יכולים לראות שפור דרסטי בבטחון העצמי שלה, שיפור בהישגיה בעיקר במתימטיקה, היא מסוגלת להתרכז טוב יותר ולהקשיב. היינו רוצים להודות לכם על הכשרת עמיתנו ומאחלים לכם הצלחה בהכשרת אנשי צוותכם, אשר יהיו מסוגלים לטפל בילדים באמצעות שיטתכם ולסייע להם להימנע מהתסכולים ומהסבל אשר נוצרים לעיתים קרובות מהיות התלמיד בעל קשיי למידה".

מנהלת בי"ס עירוני "יגאל אלון"
מגדלהעמק

מכתב של אם

"הבאתי את בתי בת התשע למכון רביב בגלל שהבחנתי בכך שקריאתה מאוד איטית לגילה, מה שהפך להיות מטלה מתסכלת ומעייפת עבורה. היא השוותה עצמה לחבריה לעיתים קרובות אשר היו קוראים מוכשרים יותר ממנה והיא הייתה נבוכה כשנדרשה לקרא בכיתה בקול רם. בנוסף, היא הייתה די מפוזרת, חולמת בהקיץ ואיטית בבצוע מטלות אקדמיות , כך שנוצר פיגור בעבודתה בבי"ס. היא אחרה לעיתים קרובות ושכחה דברים בבית. מוריה לא הבחינו בקשיי הלמידה שלה משום שהיה נראה שהלכה עם הזרם בבי"ס ולא היו לה בעיות התנהגות. חרף כישוריה האומנותיים הרבים של בתי, ביטחונה העצמי החל להדרדר. בזמן שעבדה עם המטפלת, יצרה בתי מערכת יחסים חזקה עמה. הקריאה שלה השתפרה, וכן התמודדותה היומיומית עם החיים. זמן קצר לאחר סיום התכנית, בתי החלה לקרא ללא מאמץ ובהנאה מרובה. היא כעת סיימה לקרא את הספר החמישי בסדרת ספרי הארי פוטר. היכולת לקרא חוללה הבדל עצום בבטחוןן העצמי שלה והיא נהנית להיות הילדה בעלת הדמיון הפורה ונטולת דאגות כפי שתמיד הייתה".

אמאשלשרה

עדות אישית: ברק בן שמחון / מפתח שיטת רביב

רצוני הציג לפניכם את סיפורי האישי.
סבלתי מדיסלקציה קשה והפרעת קשב כל שנות ילדותי והתבגרותי.עד גיל 20 לא יכולתי לקרוא משפט אחד רצוף.המכסימום היה ארבע מילים ברצף ואח"כ האותיות היו קופצות לי. אני והמשפחה ניסינו לטפל בבעיה בכל הדרכים האפשריות: הוראה מתקנת, מורות פרטיות שבאו לביתנו בכל יום, ואני מדגיש:הייתה לי מורה שונה לכל מקצוע.הרבה זמן "אמא" להקראת ושינון החומר הנלמד, אבחון חוזר בערך כל שנתיים בתקווה לישועה, מכונים לטיפול בלקויות למידה, הן פרטיים והן של משרד החינוך. מה לא? אפילו ניסו טיפול בריטאלין שלא הצליח אבל גרם לי נזק שהתבטא ב"טיקים" ובדיכאון. אבל דבר לא עבד. לא הצלחתי להתגבר על הדיסלקציה ולא על בעיית הקשב והריכוז.
אימי מספרת שגם לה היה מאד קשה.היה לה ברור שאני ילד אינטליגנטי, במושגים שלה מלא שמחת חיים, והיא הייתה עסוקה מאד בלשמור עלי מפני הנזקים של המערכת שלא תמכה בי, בלשון המעטה.בימי כתלמיד, חוק חינוך מיוחד היה בגדר המלצה ולא קיבל עדיין תוקף של חוק.מורים לא היו מחוייבים לממש את ההקלות שהומלץ עליהן באבחונים. אימי הייתה מתוסכלת כמוני, חסרת אונים וכועסת.
בהמשך נדדתי מבית ספר לבית ספר, עד שבתחילת כיתה י"ב פרשתי מהמערכת באופן רשמי.לא יכולתי לעמוד בבחינות כשאר התלמידים. היו כמה נסיונות לבחון אותי בעל פה. משום מה הצלחתי רק בתנך, אולי בגלל שהסיפורים עניינו אותי. היו מקרים רבים בהם הורידו לי ציון בבחינה בגלל שהיא הייתה שונה, כלומר בע"פ.
בשנים הראשונות, אחרי שהבנתי שאני לא מצליח לקרוא, מצאתי "פתרון"- הפכתי לליצן של הכיתה. ישבתי במסדרון שעות שלמות, רק כדי להיות בחברת הילדים בהפסקה.אפשר לאמר שלא היה לי קשר לנושאים הלימודיים. בכיתה ג' נתקלתי במורה "אמיצה" שהחליטה לקחת אותי כבן חסות.היא הכניסה אותי לכיתה ו"החזיקה אותי קצר". העובדה שהיא שמה גבולות מחד ודברה איתי בגובה העיניים מאידך, אפשרה לי להתאים את עצמי ולהשתלב בכיתה.היא הייתה אישיות מיוחדת. חמה ומלאת אהבה. היא ראתה את האדם שבי, לא את הלקות. צריך לציין שהיו עוד מורות טובות בכיתות היסוד אבל בחטיבת הביניים התחיל הגיהינום האמיתי. לא הצלחתי להשתלב במערכת, גם לא עזרו / אפשרו לי זאת.בתחילה נבהלתי, נכנסתי ללחץ. בעיקר משום שלא יכולתי להימנע מלהשוות את עצמי לתלמידים אחרים שידעתי בוודאות שאני לא פחות נבון מהם , ואולי יותר, אבל משום מה לא מסוגל. עם הזמן התרגלתי. קבלתי זאת כמצב נתון. הילדים התנהגו אלי כאל "אאוט סיידר" כי במשך הזמן גם סיגלתי לי תבנית התנהגות של "שונה".
בתיכון המצב היה ממש חמור: הייתי כבר מודע לעצמי והייתי מתוסכל קשות. כל מה שעשיתי בכיתה היה לחכות שהזמן יעבור. בגיל 17 עזבתי את בית הספר.
לעיתים קרובות שואלים אותי:איך מסתדרים בבית ספר, יום יום, בלי לדעת לקרוא ולכתוב?
ובכן, לא מסתדרים. כל יום ישבתי יחד עם אימי שעות ולמדנו את החומר בעל פה. המורים , כמובן, לא ידעו להעריך זאת ובוודאי לא נתנו לי את הדחיפה והעידוד להמשיך.
בתחומים אחרים לא הייתה לי שום בעייה, למזלי. עסקתי בעיקר בספורט, בעיקר גלישת גלים. מגיל שמונה אני בים, כך שבתחומים אחרים מלבד לימודים , העזתי חופשי. כשהיה לי קשה להתמודד עם הלחץ בבית ספר, פשוט עזבתי והלכתי לגלוש. לעיתים בידיעת אימי ולעיתים לא. היום שנינו יודעים שחבל שלא גלשתי יותר ולמדתי פחות, כי זה היה שורש התיקון שלי.
לצבא לא גייסו אותי, שוב בגלל שלא ידעתי לקרוא ולכתוב. לא שמחתי, אבל מגיל צעיר התרגלתי לתווית שהדביקו בי ופשוט התעלמתי מהדחייה. במקום להתגייס, טסתי לגלוש בהוואי.
בהוואי קרה השינוי הדרמטי. שמתי לב שאני מסוגל לקרוא שלטים אחרי כחודשיים.הבנתי שקרה משהו, אבל לא ידעתי עד כמה הוא משמעותי.פריצת הדרך הייתה בישראל, כשחזרתי אחרי שבעה חודשים. חבר שכנע אותי לנסות, בפעם המי יודע כמה,לקרוא. ניסיתי, ולהפתעתי הרבה הצלחתי. הספר הראשון שקראתי היה "התפסן בשדה שיפון" של סלינג'ר, וגמרתי אותו בשבוע!
אימי נכנסה להלם ורצתה להבין מה קרה כאן. אימי היא אוטודידקטית מטבעה ונכנסה לתנופת קריאה על המכניזים והדינאמיקה של הקריאה, הקשב והלמידה. במשך שלוש שנים לא קראה כלום חוץ מספרות מקצועית על המוח ומחקרים מעודכנים בתחום. ככל שחקרה יותר , התברר לה שנעשתה פריצת דרך עצומה בתחום. היא למדה גם את שיטות הטיפול הקיימות. היא הייתה מוכרחה להבין מהו הקוד הסודי שפצח את המוח שלי.
אני אישית הייתי אדיש ולא מעורב. הייתי עייף מההתעסקות עם הבעיות. נפתח לי עולם חדש ורציתי להתבטא. הלכתי ללמוד משחק אצל יורם לוינשטיין ובהמשך אצל אמיר אוריין.
זה היה השיא מבחינתי. יכולתי ללמוד טקסטים אין סופיים של שייקספיר כשקודם לא יכולתי לזכור בעל פה שלושה משפטים.
בסופו של דבר פיתחנו את השיטה שלנו לפיתוח ותיקון כישורי קשב ולמידה. את השיטה פיתחנו בדרך של ניסוי ותעייה / תהייה. את רוב התרגילים ניסיתי על עצמי ויכולתי לראות מה עובד ומה לא, מה משפיע מהר יותר ומה לאט יותר, מה יעיל וממוקד ומה פחות.
אני רוצה לעזור ולעצור את התסכול והסבל המתמשכים של האדם, ילד כמבוגר ,בעל לקות הלמידה . אני רוצה שידעו שאפשר לתקן את הלקות, ולא צריך ללמוד להסתדר איתה באמצעות "קביים" של טכניקות עזר. שניתן לשלוט בלמידה וללמוד באופן טבעי ,בהרבה פחות השקעה של מאמץ וזמן. שניתן ללמוד ולהתפתח בכל תחום שרוצים ולא לעשות בחירות של ברירות מחדל "בגלל שאני לא יכול".

ברקבןשמחון

מכתב של אם

אני עדיין המומה מהשינויים ששיטת רביב עשתה בבתי נסה, בת ה13. נסה למדה בבית ספר מאוד אקדמי בדרום לונדון, ועשתה מאמצים אדירים על מנת לא לפגר אחרי שאר התלמידים. הדבר גם לה לתחושת אי-התאמה, וכמו כן גרם לה להרגיש שהיא טיפשה, היות ותמיד הייתה בין החלשים בכיתה. בית הספר לא הבין כי לנסה ישנןבעיות לימודיות, אלא הסיק כי היא פשוט לא מבריקה במיוחד. תחושתי תמיד הייתה, כי לנסה ישנה בעיה כלשהי, משום שהיא לעולם לא הצליחה להשיג תוצאות,למרות ההשקעה העצומה שלה בכל נושא חדש שנלמד. האינפורמציה "כאילו סירבה" להיקלט במוחה, והיא לא הצליחה לזכור דברים.  כמו כן, לנסה הייתה בעיה בכתיבה. היא כתבה מאוד לאט, והתוצאה תמיד הייתה מבולגנת ולא ברורה. נסה הייתה מאוד מודאגת מכך שהיא כתבה כל כך לאט ושהיא לא הצליחה לזכור מידע, היות ובחינות הסיוםהלכו וקרבו. היא דאגה שלא תצליח לסיים את כל הבחינהבזמן המיועד.
בנסיון לעזור לנסה להתגבר על הקושי בכתיבה, שקלתי את שיטת רביב. נסה עברה אבחון על ידי דולסי קלארק, מטפלת בשיטת רביב, אשר מצאה מיד כי נסה סובלת מבעיה במעקב ותפיסה. זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו קלט שמדובר בבעיה כלשהי. מן ההתחלה, נסה ודולסי יצרו קשר מאוד חיובי. נסה החלה להרגיש ביטחוןעצמי גבוה יותר, שליטתה חזרה אליה ובכלל, ניתן היה לראות שהיא יותר אקטיבית. בד בבד, ציוניה של נסה עלו בצורה דרמטית, והעלו אותה להקבצות הראשונות בצרפתית, ספרדית ואנגלית לקראת סוף הקורס. היא הייתה מאושרת מאוד כאשר הוציאה ציון "מצוין" בחמישה מיקצועותבתעודה שקיבלה לקראת חג המולד. דבר זה עוד לא קרה, וכל מוריה אמרו בפגישת ההורים האחרונה שנסה החלה "לפרוח".
אני אם חד הורית, אשר עובדת מאוד קשה, ולמען האמת, לא התעמקתי יתר על המידה בתאוריה העומדת מאוחרי שיטת רביב לפני שנסה החלה את הטיפול, היות והייתי נואשת למצוא לה קצת עזרה. הייתה לי תגובה אינסטינקטיבית למה שקראתי אודות השיטה וחיבבתי וסמכתי על דולסי מהפגישה הראשונה, וגם נסה הרגישה כך. שיטה זו תרמה רבות לנסה וממשיכה לתרום לה. שיטות הנשימה שנלמדו עוזרות לה להתגבר על האסתמה ממנה היא סובלת, ובאופן כללי היאחשה שהיא יכולה להתמודד עם לימודים ובחינות ביתר ביטחון. אני ממליצה בחום על שיטת רביב, בהסתמך על נסיוני ונסיונה של בתי עם השיטה.
פרנסס קרי.

 

רוני יקר,

קודם כל חיבוקים והתנצלות על כך שלא כתבתי לך מוקדם יותר. אנחנו כבר 6 חודשים בלונדון והכל מצוין. אני נהנה לכתוב לך על ההתקדמות המדהימה שלו: שבועיים לאחר שהגענו הוא לקח את הארי פוטר הראשון ולא הניח אותו עד שסיים לקרא אותו-וזה ילד שלפני כן לא היה מסוגל לקרא "קופיקו". כשהוא סיים את הארי פוטר הראשון הוא קרא את 3 האחרים, וכעת הוא קורא את ההוביט. גלעד גם הסתדר טוב מאוד בבית ספר-לא מזמן היינו בפגישה עם המורים שלו והם היו מלאי תשבוחות על המאמצים שהוא משקיע ועל מידת השתתפותו בכיתה.
הוא קיבל 18 ציונים לשבח (צל"ש) בסמסטר הנוכחי מסוף ינואר, והוא מאוד שמח בבית ספר, וזאת למרות שיש לו יום מאוד ארוך (עוזב את הבית ב07:20 וחוזר הביתה ב 17:00).
לפני שבועיים גלעד הפסיק לקחת ריטלין!
אני חושב שאתה יכול להכניס את גלעד בין סיפורי ההצלחה שלך.
תודה וד"ש חם
עמוס ב'.

אל תהססו ליצורעמנוקשר הן לצורך קבלת מידע והן למשוב על תוכן אתר זה
ופעילותנו בתחומי הלמידה.